כ"ק מהר"ם מבילגורייא – הגה"ק רבי מרדכי רוקח זי"ע

נולד בשנת תרס"א לאביו הק' כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע.

משחר ילדותו ניכרו בו ניצני קדושה וטהרה, גאונות ופרישות. כבר בימי צעירותו בחר בו אביו כחברותא ללימוד מדי יום ביומו. מדי לילה לפני שעלה על יצועו הציע לו אביו קושיא בלימוד, במטרה שכל שיגו ושיחה ומחשבתו, אף בזמן המועט עד השינה, יהיה אך ורק בתורה הקדושה.

הסתופף כל ימיו בצל אביו הק'. בימי בחרותו פרצה מלחמת העולם הראשונה, וגלה עם אביו הק', אך גם בשנות הנדודים והסבל לא פסק פומיה מגירסיה, ועלה ונתעלה מאוד מאוד.

בשנת תרפ"ו, שנתיים לאחר נישואיו, כבר נקרא לכהן פאר כרב ואב"ד בעיר בילגורייא. אך הדבר לא יצא אל הפועל עד אחר פטירת אביו הק' בשנת תרפ"ז.

הנהיג את רבנותו ברמה, בפיקחות מיוחדת ובתבונה יתירה. עד פרוץ השואה האיומה.

בשנות הזעם נקרא ע"י אחיו הק' כ"ק מרן מהר"א זי"ע להצטרף אליו כבן לוויה, ומאז לא נפרדו האחד מהשני לרגע קט. במהלך המלחמה איבד את כל משפחתו רח"ל הי"ד.

לאחר שנות נדודים וסבל רצופות בניסים גלויים, זכו האחים הק' לחונן את עפרה של ארה"ק. ומני אז עסק כל כולו לסייע תחת ידיו הק' של אחיו להקים מחדש את חצר הקודש בעלזא ולהחיות את שארית הפליטה.

בשנת תש"ו נישא בשנית. בשנת תש"ח ירדה שמחה עצומה על חצה"ק בהולדת בנו יחידו, אשר נקרא ע"ש אביו הק' רבי ישכר דוב. אשר ממנו תימשך לימים שושלת מלכות בעלזא המפוארה – כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א.

בשנת תש"י חלה מאוד, וביום כ"ה מר-חשון נפטר לבית עולמו.

ההלוויה יצאה מתל אביב כשאחיו הק' בוכה עליו תמרורים. דבר נדיר שכמעט ולא ראו אצלו.

נטמן בבית החיים העתיק בעיר טבריה.

הותיר בן יחיד, נצר וענף יחיד שנשאר מכל מלכות בית בעלזא.

זכה אותו צדיק שמסר נפשו עבור אחיו הק' בהקמת המוסדות הקדושים, שממנו יצמח האילן רב הפארות. ובנו יקירו ימשיך את הנהגת העדה הקדושה דחסידי בעלזא, שעל הקמתה מעפרות מסר נפשו כל כך.

כפי שבחיי חיותו, העמיד כל כולו למען חצר הקודש. וודאי שרבינו יכיר טובה ויפעל ישועות עבור כל אלו המסייעים תחת ידיו של בנו ממשיך ההנהגה, לשאת את העול הגדול של המוסדות הקדושים דחסידי בעלזא.